קשר רנט א קאר בע"מ נ' ברגיג ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 3,472 ₪ בגין נזקים אותם תובעת התובעת מאת הנתבעת 2 עקב ארוע שהתרחש ביום 15.9.11, כאשר לשיטתה עמד רכבה במקום חניה מוסדר ונפגע ע"י רכב הנתבעת 2 אשר ננהג בידי הנתבעת 1 כתוצאה מנסיעה לאחור בעת יציאתה מחניה.

הנתבעת 2 שוללת מכל וכל קשר בינה לבין הרכב שפגע ברכב התובעת. לשיטתה רכבה לא היה מעורב כלל בתאונה עם רכב התובעת והיא אינה מכירה את זהות הנתבעת 1 אליה הפנה נהג התובעת כגורם הישיר לתאונה.

מטעם התובעת העיד היום בפניי הנהג מטעמה ומטעם הנתבעת 2 שוכר הרכב – מר עותמאן תאיה. הצדדים חקרו כל אחד את עדי הצד שכנגד וסיכמו בסוף הדיון בעל פה.

העד מטעם התובעת העיד אודות קרות הארוע התאונתי בד בבד שציין כי לא ראה אותו, אך ידע לומר כי הנתבעת 1 נהגה ברכב מסוג מזדה 6, לא ביקשה להתחמק מהמקום ומסרה בידיו את מלוא הפרטים אותם ציין בטופס ההודעה של התובעת.

העד מטעם הנתבעת, שהינו כאמור שוכר הרכב, טען להגנתו כי הרכב נשכר לטובת בנו אשר שהה בארץ לחופשה בת שבועיים מ-12.9.11 עד 27.9.11. לשיטתו הבן הגיע לארץ עם בת זוגו העונה לשם טימי. לעמדת העד, הרכב לא עבר כל ארוע תאונתי בארץ והיה זה הוא והבן אשר נהגו ברכב בלבד.

הנה כי כן, עומדות בפני בית-המשפט שתי גרסאות נוגדות, אך משקלול וזיקוק העדויות אני סבור שהתובעת הצליחה להרים את נטל השכנוע והראיה המוטל עליה בתיק זה.

ראשית יצוין כי אין מחלוקת באשר לעובדה שרכב הנתבעת 2 היה ברשות העד מטעמה במועד שבו קרתה התאונה, שכן לפי עדותו והסכם השכירות אשר הוצג בפני בית-המשפט, רכב זה נשכר על ידו במהלך תקופה של שבועיים, במהלכה ארעה התאונה. שנית, העד מטעם התובעת העיד לפרטי פרטים את אשר קרה באירוע התאונתי ואף חזר על פרטים אלה במהלך עדותו, עדות אשר לא נסתרה מניה וביה. את הפרטים של הנהגת שפגעה ברכבו מילא נהג התובעת במסגרת טופס ההודעה מטעם התובעת אשר הוצג בפני בית-המשפט. לא ניתן לטעון או לפחות לא הוכח בפניי אחרת, הכיצד העד לא טעה בספרת מס' רישוי רכב התובעת בכדי לבסס טענה בדבר העדר יריבות בין הצדדים, ואם טעה במס' רישוי הרכב, אזי לא ברור הכיצד זה לא טעה בדגם הרכב התואם לדגם הרכב על פי הסכם השכירות של הנתבעת, והכיצד זה לא טעה במס' פוליסת הביטוח של רכב הנתבעת 2 שנרשם אף הוא על ידו בטופס ההודעה. יודגש לעניין זה כי הנתבעת לא הביאה בפני בית-המשפט כל ראיה המעידה כי מס' פוליסת הביטוח לפחות של הרכב אשר בבעלותה שונה ממס' הפוליסה שציין נהג התובעת במסגרת הודעתו בכתב לתובעת. כל שבאמתחתה - טענה בדבר יריבות הנסמכת בסופו של יום על עדותו של שוכר הרכב כי ברכב לא נהג איש פרט לבנו.

באשר לעדות זו של שוכר הרכב, גם מעדות זאת השתכנעתי כי קיימת סבירות שהרכב לא ננהג בידי בנו בלבד משך תקופת השכירות, שכן כבר בפתח עדותו העיד שוכר הרכב כי בנו הגיע לארץ עם חברתו, העונה לשם טימי הדומה פחות או יותר פונטית לשמה הפרטי של הנתבעת 2 כשם אותו איזכר העד מטעם התובעת במסגרת טופס ההודעה. הנה כי כן, כשם שלא התגלתה סתירה ביחס למס' רשיון הרכב של הנתבעת 2 וכשם שלא התגלתה כל טעות או לפחות לא הוכחה בפני בית-המשפט סתירה ראייתית לענין זה במס' פוליסת הביטוח של רכבה, או כל נתון אחר הקשור בפרטיה של הנהגת אשר מולאו בטופס, כאמור, אזי לא ניתן לקבל את עמדתה של הנתבעת 2 בנוגע לסוגיה זו.

שלישית, וכאן העיקר לטעמי, בסיפא הדיון הודיעה ב"כ הנתבעת 2 כי היא מסכימה עם העובדה שהנהגת אשר צוינה בטופס ההודעה מטעם התובעת היא הנהגת אשר נהגה באוטו (עמ' 4 שורה 14 לפרוטוקול). נתון זה עומד בסתירה לעדותו של שוכר הרכב אשר טען כאמור שאיש פרט לבנו לא נהג ברכב.

זאת ועוד, ככלל אציין כי בשקלול עדות נהג התובעת ביחס לעדותו של שוכר הרכב, עדותו של נהג התובעת נותרה אמינה עלי יותר, שכן היתה זו עדות קוהרנטית אשר תאמה את לוח הזמנים והדבקם של הדברים בהקשר לפרטים שנמסרו על ידו בסופו של יום לתובעת, בעוד שעדותו של שוכר הרכב הינה עדות שבסברה, שכן אין מחלוקת כי פרט לנתונים אשר נמסרו לבנו, העד לא נכח בארוע התאונתי או ידע לספק נתונים מכלי ראשון בנוגע לממצאיו באשר לטענת התובעת כנגד הנתבעת 2. בענין זה יודגש כי ב"כ הנתבעת מבקשת מאת בית-המשפט שלא לקבל את עדותו של נהג התובעת, שכן לא הוצג בפני בית-המשפט הפתק עליו רשם נהג התובעת את פרטיה של הנהגת שפגעה בו, אולם איני יכול לקבל טענה מעין זו, שכן עיון בטופס ההודעה מטעם התובעת מלמד כי זה מולא ע"י נהג התובעת יממה אחת לאחר קרות הארוע התאונתי, ולא זמן ממושך לאחר מכן כזמן אשר עלול לנתק את הקשר הסיבתי. בהקשר לכך טוענת התובעת מנגד כי הנתבעת לא טרחה לצרף את דו"ח קבלת הרכב מאת השוכר על מנת להוכיח העדרן של פגיעות ברכב שלה, אלא שגם באותו ענין אני סבור שאין רלבנטיות לשאלה באם נותרו נזקים ברכב הנתבעת 2, באם לאו, שכן טיב הפגיעה ברכב התובעת כפי שהוצג בפני בית-המשפט מכוח תמונות הנזק שלה יכול בהחלט להימנע מלהותיר נזקים ברכב הפוגע ועל כן אי המצאתו של הדו"ח, כאמור, אינה פועלת לחובתה או לזכותה של הנתבעת 2 בהקשר לעניין זה.

סוף דבר, משאלה מסקנותיי, אני קובע כי הנתבעת 2 תשלם לתובעת את עלות הנזק הנתבע בסך 3,472 ₪ בצרוף הצמדה מיום 15.9.11, בצירוף שכ"ט עורך דין בסך 2,000 ₪, אגרה ששולמה עם פתיחת התיק בסך 365 ₪ ושכר העד כפי שנפסק לעיל, כל זאת בתוך 30 ימים, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ג, 28 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: